גיל של 'למה' בילדים

כמה נחמד כאשר הילדים אומרים את המילים הראשונות שלהם! נכון? וברגע שהם מתחילים לדבר הם עוברים כמה שלבים: שלב הדיבור ולא הפסקה, גיל לא, או הגיל של למה בילדים ... יש רגע שבו הילדים שלנו נראה שואל את עצמם עד "אנחנו הולכים לאמבטיה ... ולמה, כי צריך להתרחץ כדי להיות נקי ויפה, ולמה, כי אם לא נריח ריח רע ... ולמה?

כמה נחמד כאשר הילדים אומרים את המילים הראשונות שלהם! נכון? וברגע שהם מתחילים לדבר הם עוברים כמה שלבים: שלב הדיבור ולא הפסקה, גיל לא, או הגיל של למה בילדים ...

יש רגע שבו הילדים שלנו נראה שואל את עצמם עד "אנחנו הולכים לאמבטיה ... ולמה, כי צריך להתרחץ כדי להיות נקי ויפה, ולמה, כי אם לא נריח ריח רע ... ולמה?" וכך יכולנו להיות שעות בלולאה אינסופית שבה הילד לא יפסיק לשאול ולמה? ולמה? אין לנו תשובות, דמיון לא נותן יותר, וסבלנות נגמרת. ואנחנו גם שואלים את עצמנו ... למה? ? ? ?

השלב "למה" בילדים

ילדים עוברים בשלבים שונים בהתפתחותם וזהו אחד מהם. זה קורה בין 2 ל 4 שנים, גיל שבו הילד מצד אחד מתחיל לשלוט בשפה ומצד שני הוא שלב של התקדמות רבה בפיתוח של הילד חשיבה, הם צריכים לדעת, סדר העולם שלהם, להרחיב ידע ורוצה לדעת את הסיבות מדוע העולם סביבו הוא כזה.

"למה השמש לא יוצאת בלילה, למה אפונים עגולים?" ילדים בגיל זה מתחילים לשקף את העולם הסובב אותם, מודעים יותר כלפי חוץ, של ההבדלים בין אנשים, חפצים, צריך לדעת, צריך לכסות ידע ולהשיג ביטחון גם בסביבה סביבם.

איך אנחנו יכולים לענות על whys של הילדים? חשוב שהורים יספקו תשובות לשאלות אלה של הילד, בסבלנות, בשפה הנגישה לילד וללא מתן הסברים מעולים

. כלומר, אם הילד שואל אותי למה הגשם, אני לא אסביר את מחזור המים או את הרעיון של עיבוי. אני יכול להגיד לך שהעננים עשויים מים, וכשהם יש להם הרבה מים ולא יכול להיות להם יותר הם צריכים לשחרר אותו ואז יורד גשם. מה אם אנחנו לא יודעים את התשובה? אם אנחנו לא יודעים מה לענות, אנחנו יכולים לומר "טוב יקירי, אני לא יודע" וזה גם תשובה טובה. ואם תשאל אותי, למה אתה לא יודע? אנחנו אגיד לך שאבא ואמא לא יודעים הכל, אבל אנחנו יכולים למצוא את התשובה ביחד.

מה אם הוא ממשיך להתעקש שוב ושוב על אותה שאלה? אנחנו צריכים לוודא מצד אחד שהילד מבין את התשובה, ומצד שני, שאנחנו יודעים מה הילד באמת רוצה לשאול.לפעמים הם שואלים אותנו דבר אחד ואז הם שואלים אותנו שוב: "אבל למה?". אם הילד רוצה לדעת יותר, עלינו לנסות למצוא תשובה שהוא יכול להבין, אבל ברור.

מצבים שבהם הילד שואל דברים קטנים במקום ובמועד ורגעים יכול להיות מצבים לא נוחים. לדוגמה, אנחנו מדברים עם אדם, והילדים שואלים אותנו "למה זה אדם כל כך ...?" או "למה יש לך ...?" הרגע שבו הילד שולף את הצבעים ואני חושב ... "טיירה טראגמה". במקום לנזוף בילד, ומאוחר יותר לבד, עלינו ללמד מה לשאול או מה שלא בנוכחות האנשים האלה, ולתת הנחיות כך שאם אתה סקרן, הייתי שואל אבל כשאנחנו לבד. מה אם הוא שואל אותי על נושאים מביכים?

ילדים יכולים לשאול כל דבר, החל למה השמיים כחולים, אז למה סבא מת, או מדוע יש תינוק בבטן. חשוב שאף פריטים אסורים ולא להגיד "אין גיל זה" או "אתה יודע מתי אתה מבוגר" כי ככה אנחנו לא מעודדים או להקל על התקשורת עם ילדינו. זה גם יכול להיות משהו שבאמת יוצר מצוקה אצל הילד ואם אני אומר כי אינו שואל, אתה עדיין משאיר אותך עם חוסר ודאות יותר. <>>> ואם אני אומר לילד להרים את חדרו ולשאול אותי למה? הנה כל מה שנותר הוא לספר לך כי אתה צריך למיין את החדר כי דברים צריכים להיות מסודרים, וזה בית רגיל שמה מתעסק לאחר הזמנה. כאן אנחנו צריכים להיות ברורים יותר ולהבהיר את הגבול לעשות את מה שיש לנו שאל.

מה עלינו להימנע כאשר הילד שואל "למה" לכל דבר? מה יש להימנע הוא לספר את הילד מ "pesadito" או "זה לא לשאול" או "זה לא הולך להבין." זה נכון שילדים יכולים לקבל כבד מאוד, לפעמים לשאול דברים שאנחנו חושבים שאנחנו לא יכולים להבין, או אפילו אנו מסוגלים להגיב, אבל אנחנו חייבים לנסות לתת תשובה או להגיד לך, (אם כבד), אשר מחר אנחנו נותנים לך תשובות נוספות.

אם אני אומר לא להיות כבד, או שובר ולשאול שאלות או זו אינה בדרך כלשהי לעכב את הילד או לא יכול להצמיח בסגנון חינוכי המעודדת תקשורת אצל הילדים שלי.