הטעות להעניש את הילד לכתוב משהו 100 פעמים

"יש יפריע, אני לא אפריע, אני לא טורח שוב "... וכך 100 פעמים! אמת מוגזמת? אבל זה גם חסר ערך ואת התוצאות עשוי להיות ההפך ממה שאנחנו מתכוונים. להעניש את הילד לכתוב משהו 100 פעמים , או בכיתה או בבית "לא מחדש לעשות" או לתת להם להעתיק 50 פעמים מילה שיש לך שגוי, אין לו השפעה חיובית, או אנו עוזרים להם לשנות את התנהגותם או לעזור להם לתקן את האיות שלהם.

"יש יפריע, אני לא אפריע, אני לא טורח שוב "... וכך 100 פעמים! אמת מוגזמת? אבל זה גם חסר ערך ואת התוצאות עשוי להיות ההפך ממה שאנחנו מתכוונים.

להעניש את הילד לכתוב משהו 100 פעמים , או בכיתה או בבית "לא מחדש לעשות" או לתת להם להעתיק 50 פעמים מילה שיש לך שגוי, אין לו השפעה חיובית, או אנו עוזרים להם לשנות את התנהגותם או לעזור להם לתקן את האיות שלהם.

העונש בחינוך ילדים

העונש הוא לפעמים הכרחי, כלומר עונש תוצאה של התנהגות שאינה הולמת, כמו לא להיות מסוגל לראות את הציורים אחר הצהריים, או יום אחד לא קח מתוק או אין לך את הסחורה ביום שישי.

העונש חייב להיות גם לעתים רחוקות להיות יעיל. המטרה של עונש או תוצאה שלילית היא כי הילד לחשוב לפני שאתה פועל, אשר מפנה התנהגויות מתאימות לזכור שכאשר סטנדרטים לא ייענו יש תוצאה. כלומר, עונש זה הוא תוצאה שלילית של אי-ביצוע או אי-ציות לנורמה. אם למשל הילד לא להרים את הצעצועים שלו, למחרת אתה לא יכול לשחק איתם או כי אחר הצהריים יהיו dibus אחרי ארוחת ערב.

להעניש את הילד לכתוב משהו 100 פעמים היא טעות פדגוגית וחינוכית רצינית. ילדים לא לומדים שום דבר עם סוג כזה של ענישה, לפחות לא ללמוד לתקן התנהגות בלתי הולמת. סוג זה של "עונשים" ללמד את הילד מודל מאוד התנהגות נקמנית, כי במציאות עונש זה מוגדר בתור נקמה על התנהגותו, להיות "לנדנד" וללמוד ואתה להסיר את הרצון לחזור, בכל מקרה, שום דבר לא מומלץ

למה אנחנו לא צריכים להעניש את הילד לכתוב משהו 100 פעמים

אם אתה רוצה לקבל הוא שהילד לא יפריע אחיך או בן לוויה, להעתיק 100 פעמים לא צריכות להטריד אותך, זה לא יגרום לילד להפסיק לעצבן "פחד" לתוצאה, (משעמם ומייגע להעתיק 100 פעמים).

סוג זה של ענישה מעורר תגובות שליליות כלפי מי שמטיל אותו. כלומר, ליצור פחד אצל הילד, ומה אנחנו רוצים להשיג הוא לא הילד מרגיש פחד או חשש, אבל לכבד את הכללים, לשית מה שאנחנו אומרים, וללמוד לשלוט בהתנהגות שלהם.

הילד חושש מבוגר, אך אינו לומד כי מה שעשה אינו נכון, או מדוע הוא טועה, ומנחה את התנהגותו מחשש להיענש. זה יוצר בילד במקרים רבים חסימה, התנהגויות הימנעות, אשר מונע ממנו לפעול או להגיב או לתת הסבר על מעשיו.

אנחנו חייבים לזכור שאם אנחנו רוצים שילדים ישנו התנהגויות, או שאנחנו רוצים שהם ילמדו התנהגויות מסוימות או ישפרו את התנהגותם, יש שורה של קווים מנחים שיש לקחת בחשבון:

- חשוב, כאשר אנו מטילים קנס לילד, לא להעניש מהרגש השלילי שמייצר אותי, כלומר מזעם או מכעס, זה עניין של הענשת התנהגות ולא הילד. - להבהיר לילד מה אנו מצפים ממנו בכל רגע והמצב. -

החל את ההשלכות המתאימות

על סוג ההתנהגות של הילד. - לחזק באופן חיובי

את התנהגויות אלה שאנו רוצים לשמור וכי אנו רוצים להשיג אצל הילד.