הזין מיליגאלו. סיפורי עם ערכים

The Miligallo התרנגול הוא סיפור יפה של אנטוניו דה בניטו, סיפור עם ערכים ללמד ילדים לכבד את ההבדלים של אחרים. גיוון קיים ולמידה לכבד אותו הוא בסיסי מאז הילדות, זהו המסר של סובלנות שהסיפור הקצר הזה לילדים מעביר לנו. אני סופר ערכים: תרנגול Miligallo בערוב היום, חוות משנה צבע: קש ענבר זהוב מנומנמת, מפהק הלול כולו.

The Miligallo התרנגול הוא סיפור יפה של אנטוניו דה בניטו, סיפור עם ערכים ללמד ילדים לכבד את ההבדלים של אחרים.

גיוון קיים ולמידה לכבד אותו הוא בסיסי מאז הילדות, זהו המסר של סובלנות שהסיפור הקצר הזה לילדים מעביר לנו.

אני סופר ערכים: תרנגול Miligallo

בערוב היום, חוות משנה צבע: קש ענבר זהוב מנומנמת, מפהק הלול כולו. הסוסים, החמורים, הכבשים, החזירים ... עושים חור בשקע החום כדי לשתות משקה ואז ללכת למיטה.

הם ישנים על רגליהם אבל, כמו כולם, הם חולמים חלומות. החזירים הוורודים אוספים את החזירונים, שוטפים את שיניהם לפני השינה, מסלסלים את זנבן בין אשליותיהם. ואת הארנבונים, בארנבת הארנבים; הכלב כבר נכנס לביתו; פרות, שוורים, עגלים ועגלים מחכים לשיר האחרון שמושך אותם בדרגשים שלהם. ולבסוף, בתשע וחצי, הוא מחליט לשיר את הזין מיליגאלו. חזק kikirikiií הוא שמע וכולם, למעט אחד, כבר הולך לישון.

מ כל כך הרבה שירה הזין ומזמין את כולם לישון, הזין מיליגאלו התעורר.

תמיד תהיתם ... למה הכוכבים לא ישנים ומצמצים גבוה? האם כולנו נהיה זהים? האם יהיו לנו אותן ההזדמנויות? התרנגול יגלה, הלילה יפה, סלים!

להיות רק גוזל, מיליגלו כבר חלם לצאת בלילה, משוחרר, ואיש לא יכריע אותו. הכוכבים והירח, הרקיע החתום של אורות זעירים כאלה ליטפו את נוצותיהם, והרגע הגיע. החווה כבר נחה: על המקלות שלה, התרנגולות; ואת החמור, שהיה נוחר בגלל הכאב של אנגינה. הכלב חלם באי-נוחות עם כמה פרעושים שובבים שגירדו בחלומותיו ויצאו יבלות מבריקות. ואת הפרה, עם השור שלה, מוקף עגלים, האוצר היפה ביותר שלה, הרבה יותר מאשר את הכסף. <9>> הארנבת והארנבת, כורעות כזקן וכאשה זקנה, כנופיותיהן כבר ישנות בארנב הארנב.

מיליגאלו, בקפיצה, מטפס אל הגדר. משם, בבית הרגוע העליון, מטבע החווה מקדיש שירה רך

"עדיין ישן בעלי חיים, גם חקלאי אשת האיכר, אני ניתן אותי מקפץ, מחפש הרפתקאות חדשות."

כמה אורות, מרחוק, אל מיליגאלו מסנוור ... מה תהיה המכונית הישנה הזאת? משאית הזבל! ! ! ללא שם: הוא כל כך גדול ... ללא שם: ואת כל כך הרבה שאריות מזון ... ללא שם: האם אנחנו כל להיות אותו לפני האוכל או הרעב?

מיליגאלו המשיך ללכת ורמזור נמצא. אדום הוא סמל התרנגול, צהוב הוא למטה, דשא מאי ירוק כמו זה שאני אוכל.

חוצה את הזברה חוצה, שוטר מעד ואמר בזהירות: שמור על עצמך, זין, איזה נהג מטורף לא בלם או לגעת במשרוק ולקחת אותך קדימה.

הזין שאל: האם כולנו נהיה שווים מול ההגה? <9>> ומליגאלו, עייף, ישב על ספסל וראה רגליים לצדו ופניו של אימה.

- מה אתה עושה כאן שוכב? שאל התרנגול המסוקרן.

- המיטה שלי היא העץ הזה; שמיכות, עיתונים; הכרית שלי, הירח המלא. ואז, חשב, חשבנו: האם כולנו נהיה דומים אם נהיה בבית ובפארקים אחרים?

אז זה הלילה? אנשים שעובדים קשה, גברים שמכריחים מכוניות, אנשים נאבקים, ישנים על בנקים קרים וקשים. <9> ובמחווה נסערת חזר התרנגול אל ביתו. השש כבר פגעו בשעון המרובע.

Kikirikí kikíiii! החווה התעוררה, החמור עם צעיף, גרגר שלו דאגה, עם רוזמרין רוזמרין, הוא אכל ארוחת בוקר.

הסוס, דגנים; החזירונים, החלב; החיתולים כבר השתנו על ידי אמו, החזיר.

היא שאלה את האיכר במיץ תפוזים והיא הגישה את כל הוויטמין C בחווה. <>> וכאשר נלקח האוכל, קרא התרנגול את האספה - שאינה עוף - אלא פגישה חדשה של כל החיות המאכלסות את החווה היפה.

- בעלי חיים יקרים, רק השתקפות כדי ליצור עולם טוב יותר:

האם כולנו אותו דבר, שוורים או פרות, כלבות או כלבים, חזירונים או חזירים, ארנבות או ארנבות, תרנגולות או תרנגולים? <9>> וכולם המשיכו לחשוב על שאלתו של מיליגאלו. יש לנו את התשובה בידיים שלנו.