Natura ואת הערבה בוכה. סיפור ילדים

מערכת בוכייה היא סיפור ילדים כי הוא על הערך של ידידות ואת החשיבות של טיפול בטבע ובסביבה. סיפור המעביר מסר לילדים כדי להגן על הסביבה. במקום שבו אני לא יודעת איפה ואיני יודעת מתי, גרתי ביער של עיר קטנה, ילדה בשם נאטורה . נטורה התאפיינה במתיקותה ובחפותה, ועיניה השחורות היפות התפעלו מן הטבע והיופי שהקיפו אותו.

מערכת בוכייה היא סיפור ילדים כי הוא על הערך של ידידות ואת החשיבות של טיפול בטבע ובסביבה. סיפור המעביר מסר לילדים כדי להגן על הסביבה. במקום שבו אני לא יודעת איפה ואיני יודעת מתי, גרתי ביער של עיר קטנה, ילדה בשם נאטורה

. נטורה התאפיינה במתיקותה ובחפותה, ועיניה השחורות היפות התפעלו מן הטבע והיופי שהקיפו אותו. סיפור ילדים על ההגנה על הטבע במהלך היום היא רץה ושחקה עם החיות ביער ובלילה היא ישנה בבית הקטן והנעים שלה עם הוריה שהעריצו אותה. נטורה היתה חברה טובה של כל בעלי החיים שחיו שם וגם אהב אותה ונהנה מחברתם. באמצע היער חיו ערבה בוכה גדולה של נושא יפה, שהיה עצוב מאוד ובודד. בשנת בבוקר שמשי, עליז עם שירת הציפורים ואת מחייכת Natura ווילו היה שמח לראות כמה רחוק ילדה מכרז זה התקרב, שיש פניה אמר:

-¿Natura כמו אתה? חיכיתי לך לפני זמן רב ... - הילדה הפתיעה שהעץ הגדול הזה דיבר אליה, כאילו היה ענק עם הכפפות הארוכות שלו שכיסו את פניו

- סליחה! - הוא קרא - אתה מדבר אלי?

- כן, הערבה השיב - אל תפחד, אל תפחד ממני, אני לא אפגע בך, אני רק רוצה להיות חבר שלך!

- אני לא מפחד, זה פשוט הפתיע אותי לספר לי - כן חבר הגברת הקטנה שלי אני מדבר, שרים ובוכים לכן אני ידוע בתור ערבה בוכייה.

- יש דון רוטב לא יודע ולמה אתה בוכה? - שאל Natura

-

אני בוכה רצון החבר ידי האנושיות של אדם אותנו כי אנו מהווים חלק חשוב של הטבע

, העצים של היער הזה והיערות של העולם לספק חמצן עבור שאהבת אדם יכול לנשום, כי הוא, אנחנו הריאות שנותנות חיים בריאים טהורים שהאדם אינו ערך, ויותר אנחנו הורסים כדי לבנות ערים עם בניינים גבוהים שוכחים למה הם מתכוונים לחיים עצמם וסבלו כשאמנו מתים חסרי טעם. <>>>>> * * * * * * * * נטורה, שראתה את ווילו כה עצובה, אמרה לה בנחמה. - רוטב חבר לא בוכה שאני תמיד דואג לך ואף אחד לא יהרוס אותך.במשך שנים רבות המשיכה נטורה לחיות ביער ולהיות הידידה הנאמנה של הערבה, שהאמינה כי היא בעלת המזל הטוב ביותר מבין כל העצים ביער, כדי שתהיה לה חברה של נטורה. יום בהיר אחד, כשהילדה הזאת הפכה לגברת צעירה, היא נאלצה לעזוב את היער ולהשאיר רוטב עניים לבדו, שבכתה יותר מהרגיל בגלל היעדר ידידה והזיכרונות הרבים ששהו איתה. הזמן חלף, חודשים והערבה בתהום הנשייה היתה ריקה, בוכה עד כדי כך שסביבו התפתל מדרון גדול, יום אחד אחר הצהריים, כשהשתיקה השתלטה על המקום, ראתה הווילו מרחוק את קבוצת האנשים, בין האנשים האלה, אישה צעירה ויפהפייה עם כמה עיניים שחורות ומתוקות שאיני מהססת לזהות, היתה נטורה, ידידה הוותיק מן העבר, של שנות עץ מאושרות.

- איך זה החבר שלי? - אתה לא יודע כמה אני צריך! - הערבה נרגש ובצעקה עמוקה ענה לו.

- התגעגעתי אליך , הפכתי ערבה מתה חיים נשכחו לחלוטין, הן הביטו זה בזה כפי שעשו Natura צלל בבכי הסככה ווילו, כשעזב את המים היו שוב ילדה קטנה, אותו ילד ששיחק עם הערבה לפני שנים כה רבות.

כשחזרו חבריהם עבור הילדה פגש את הנערה ולא רואים שאלה הילדה - ילדה ראית בחורה שהיה כאן עם העץ הזה?

- כן ראיתי את זה - נטורה אמרה אבל היא עזבה והשאירה הודעה - מה? הם שאלו.

- אתה אף פעם לא להרוס יער זה לא רוטב זה לא נראה כי לא ימצא, היא חזרה למקום שהייתי צריך להיות בביתו נכון.

מאותו יום חיו הערבה ונטורה באושר ועושר, משום שפגשו שוב.

סיום Marta Luisa Eichelberger