הורים מכורים לטכנולוגיות חדשות

אם ההורים הם מראה לילדים, מה אנחנו עושים? מציג? לפני כמה ימים אכלתי עם ילדי במסעדה ופתאום הגיעה משפחה. שני ההורים עם שני ילדיהם ישבו ליד השולחן הבא. אחר כך הורידו ההורים את הטלפון הסלולרי שלהם והתחילו לשחק איתו. הילדים צעקו, טיפסו על הכיסא, השליכו את המפית על הרצפה. הם לא קיבלו את תשומת לבו. במשך 30 דקות ארוכות, הוריו מנווטים על ידי הרשת , מתעלמים ממה שקורה עם ילדיהם.

אם ההורים הם מראה לילדים, מה אנחנו עושים? מציג? לפני כמה ימים אכלתי עם ילדי במסעדה ופתאום הגיעה משפחה. שני ההורים עם שני ילדיהם ישבו ליד השולחן הבא. אחר כך הורידו ההורים את הטלפון הסלולרי שלהם והתחילו לשחק איתו. הילדים צעקו, טיפסו על הכיסא, השליכו את המפית על הרצפה. הם לא קיבלו את תשומת לבו. במשך 30 דקות ארוכות, הוריו מנווטים על ידי הרשת , מתעלמים ממה שקורה עם ילדיהם.

ההתמכרות של ההורים לטכנולוגיות חדשות משפיעה על ילדים

הייתי עצוב לראות את הסצינה. דמיינתי את יום היום של אותם ילדים, שצעקו נואשות לקבל כמה דקות של שיחות עם הוריהם. וזה גרם לי לחשוב. מה אנחנו מלמדים את הילדים שלנו? עד כמה הטירוף ייקח אותנו להישאר מחוברים לרשתות 24 שעות ביממה?

יש משהו שהם לעולם לא יוכלו להחזיר לנו: הזמן שאיבדנו כשהילדים שלנו גדלו . הצחוק שלהם, המשחקים שלהם, המשפטים התמימים שלהם. פתאום הם גדלים ואין חזרה. לאחר מכן יהיו הילדים המתעלמים מההורים ומההורים המנסים למשוך את תשומת לבם של הילדים. זה יהיה להם, הילדים שלנו, שמתחברים לרשתות ומבודדים את עצמם מהעולם. כפי שראו את הוריהם. וזה לא לוקח הרבה זמן. זה נורמלי יותר ויותר לראות ילדים צעירים עם הטלפון החכם בידיהם.

ההערכה היא כי אחד מכל 1,000 אנשים הוא תלוי ניידים וחצי של אלה מתחת לגיל 17 שנים אומרים שהם צריכים את הטלפון הסלולרי שלהם היום יום החיים. הם ישנים איתו והם קמים אתו. עם הפנורמה הזאת, מה יהיה עתיד ילדינו? איך תתייחסו לאחרים? ומה הכי חשוב להורים שלנו: איך הם יתייחסו אלינו?